ההזעה היא אחד המנגנונים הפיזיולוגיים החשובים בגוף, ותפקידה הוא לקרר את טמפרטורת הגוף ולשמור על חום גוף תקין. מערכת העצבים שולטת במנגנון ההזעה, ומאותתת לבלוטות הזיעה לפעול כאשר חום הגוף עולה. אצל אנשים הסובלים מהזעת יתר, מנגנון ההזעה פועל באופן מוגבר כתוצאה מעצבוב מוגזם של בלוטות הזיעה.
במקרים אלו, העצבים שולחים לבלוטות הזיעה פקודות להפריש זיעה באופן שאינו נורמלי, הגורם בסופו של דבר להזעה שאינה מבוקרת. הגורמים השונים להזעת יתר הם:
גורמים גנטיים – הזעת יתר היא תופעה משפחתית, ובמידה ואחד מבני המשפחה סובל מהזעת יתר שאר בני המשפחה נמצאים בסיכון לכך גם כן.
גלי חום – אצל נשים, גיל המעבר מאופיין בהופעת גלי חום המובילים להזעת יתר.
היפרתירואידיזם – פעילות יתר של בלוטת התריס גורמת למספר סימפטומים וביניהם תחושת חום והזעת יתר.
התקף לב – מתאפיין בדרך כלל על ידי מספר סימנים הכוללים זיעה קרה.
תרופות – קיימות תרופות הגורמות כתופעת לוואי להזעת יתר. התרופות העיקריות הגורמות לכך הן תרופות נגד דיכאון, טמוקסיפן (תרופה לסרטן השד) ותרופות נוספות.
סטרס – מצבי סטרס וחרדה מתבטאים בדרך כלל כהזעת יתר, המבטאת את הפעילות העצבית.
זיהומים – מחלות זיהומיות שונות עלולות לגרום לתופעות של הזעת יתר. בדרך כלל ההזעה נגרמת על ידי העליה בחום הגוף הנגרמת כתוצאה ממאמצי הגוף להילחם בזיהום.
ממאירות המטולוגית – מחלות המטולוגיות כמו לימפומה או לוקמיה יכולות לגרום להזעת יתר, המתבטאת בעיקר כהזעה לילית.
סמים ואלכוהול – שימוש בסמים כמו קוקאין ושתייה מוגברת של אלכוהול עשויים להוביל להופעת הזעת יתר. כמו כן, גמילה מאלכוהול או סמים יכולה להוביל להזעת יתר כחלק מתסמיני הגמילה.