הזעת יתר היא מצב שכיח שבו הגוף מייצר כמות גדולה יותר של נוזלים המתנדפים מחלקיו השונים.
הזעת יתר בדרך כלל אינה מהווה איום או סכנה לבריאותו של האדם, אולם עלולה לגרום לחוסר נוחות ולתחושה כללית ירודה. מטופלים רבים נמנעים מייעוץ רפואי עקב מבוכה או חוסר מודעות.
בשנים האחרונות הוכח הקשר הקיים בין תחום הגנטיקה האנושית לבין הזעת יתר ראשונית או מקומית.
במחקרים בתחום התורשה, הוכח זה מכבר כי תכונות כמו צבע העיניים, פיגמנטציה המופיעה על פני העור ומצבים רפואיים רבים אחרים עוברים בתורשה באופן שונה. קיימים מנגנונים שונים שבאמצעותם ההורים מעבירים תכונות רבות לצאצאיהם. כידוע הזעת יתר הינה תכונה המועברת בתורשה באופן המכונה תורשה אוטוזומלית דומיננטית, כאשר אחד ההורים נושא גן דומיננטי. זאת בניגוד לתורשה אוטוזומלית רצסיבית לפיה שני ההורים נושאים גן רצסיבי והסיכויים לרשת את התכונה במקרה זה הם 1 מכל 4.
אנשים מסוימים יורשים גנים המשתייכים לתכונות או למצבים רפואיים אולם אינם מפתחים בהכרח את הסימנים הקליניים האופייניים או את התסמינים הנקשרים לבעיה מסוימת. במילים אחרות, אם להזעת יתר ראשונית, קיימת חדירות גנטית של 80 אחוזים, כלומר 8 אנשים מתוך עשרה צפויים לרשת את הגן האוטוזומלי דומיננטי ועלולים ללקות בתסמינים הקליניים.
תסמינים וסימנים קליניים
הזעת יתר מוגדרת כבעיה רפואית המשפיעה על היבטי החיים המגוונים ומתבטאת באובדן נוזלים במידה רבה יותר מהנחוץ לצורך וויסות הטמפרטורה של הגוף. זיעת יתר יכולה להתרחש באופן מקומי בבית השחי, בכפות הידיים והרגליים, באזור הפנים ובית החזה. אנשים אחדים חווים זיעת יתר משמעותית יותר באזור אחד בגוף ואילו אצל אחרים התופעה מתפרשת במוקדים נוספים.
זיעת יתר בניגוד למצב הפיזולוגי, משפיעה במידה רבה על הפעילות היומיומית ויוצרת חוסר נוחות. הקריטריונים לבעיה כוללים זיעה בעת לחיצת יד של האחר, המנעות מפעילות חברתית בשל החשש הגובר מפני ייצור זיעה מוגבר, חוסר נוחות בת הקלדה על המחשב, רחיצת כלים או בעת נהיגה והחלפת בגדים מספר פעמים במהלך היום.
כשכל לחיצת ידיים פשוטה הופכת לאירוע מלחיץ
תסמונת הזעת היתר בכפות הידיים היא הפרעה המשפיעה על איכות החיים. לפי מחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת של כירורגיית כלי הדם נראה כי לתופעה הבריאותית קיים קשר לתחום הגנטיקה. הבעיה הרפואית נגרמת על ידי המצאות של גן דומיננטי המועבר מדור לדור.
המחקר מצביע על כך שחמישה אחוזים מהאוכלוסייה נמצאים בסיכון לחוות זיעת יתר. החוקרים במסגרת המחקר אספו מידע עם דגש על היסטוריה משפחתית מפורטת מ49 חולים המאובחנים עם הזעת יתר. חוקרים אלה מצאו כי 65 אחוזים דיווחו על הישנות ההפרעה במשפחתם, בהשוואה לאפס אחוזים בקבוצת הביקורת. למרות שההפרעה מועברת באופן דמיננטי, לא בכל המקרים הגנים האחראיים לכך גורמים להזעת יתר.
צאצאים להורים עם זיעת יתר נמצאים בסיכון של 28 אחוזים ללקות בתופעה בעוד שגנים הגורמים להפרעה באופן ישיר מגבירים את הסיכון בחמישים אחוזים. עוד הוסיפו החוקרים כי להזעת יתר אין קשר למין או למוצא אתני.
טיפול בהזעת יתר
ניתוח לייבוש כפות הידיים הינו פרוצדורה כירורגית שמסגרתה מנתקים את העצבים שאחראים על תפעול בלוטות זיעה באזור הידיים. ניתוחים נוספים כוללים הליכים כירורגיים המבוססים על גירוד וניטרול של בלוטות זיעה בבית השחי.
בשנים האחרונות גבר השימוש בטיפול הרפואי המתבצע על ידי בוטוקס ומכשירים הפועלים באמצעות אנרגיה אלקטרו מגנטית להרס בלוטות הזיעה בגוף.
אולי יעניין אותך לקרוא גם: