הזעה היא תופעה תקינה והכרחית לויסות תפקודו של גוף האדם. עם זאת, במקרים מסוימים, אנשים עלולים לסבול מהזעה עודפת, בייחוד בשעות הלילה עקב מחלות מסוימות.
אחת השאלות העיקריות אשר נחקרות לאחרונה הן האם וכיצד מחלת כליות יכולה לגרום להזעת יתר?
מהי מחלת כליות?
הכליות הן זוג איברים שצורתם מדמה שעועית, בגודל של אגרוף. הכליות ממוקמות בצידי עמוד השדרה מתחת לצלעות.
כל כליה מורכבת ממאות אלפי מבנים זעירים המכונים בשם נפרונים. הכליות אחראיות על ויסות משק המים בגוף, סילוק פסולת ותוצרים מטאבוליים אשר הופכים לשתן, ויסות מאזן היונים וחומציות הגוף. רוב מחלות הכליה מסבות נזק ופוגעות בנפרוני הכלייה.
נזק זה פוגע ביכולת הכליה לסלקת חומרים כימיים והסיבות לכך עשויות להיות גנטיות, פציעות או שימוש בתרופות מסוימות. אנשים בעלי רקע רפואי משפחתי של מחלת כליה, סוכרת או לחץ דם גבוה, נמצאים בסיכון מוגבר לחלות במחלת כליות. בעיות נוספות שמתעוררות בכליה הן סרטן, ציסטות, אבנים וזיהומים.
אבחון המחלה מבוצע עם בדיקה גופנית, בדיקות דם ושתן ואמצעי הדמיה כמו אלטרסאונד ורנטגן. קריסת כליות ופגיעה מוחלטת בתפקוד הכליות מצריכה דיאליזה או השתלת איברים.
כיצד הזעת יתר נקשרת למחלת כליות?
מחלת כליות גורמת לשורה ארוכה של תופעות חריגות ומלווה בסימפטומים שונים. אחת התופעות האופייניות הינה הזעת יתר והגורמים לכך מגוונים. אחת הסיבות הנפוצה להזעת יתר הינה בעיות בבלוטת התריס בקרב חולי כליות. אחד התפקידים הבולטים של הכליה הן שמירה על איזון אלקטרוליטי של נתרן, אשלגן, זרחן וסידן. רמת סידן נמוכה בדם יכולה לגרום לפעילות יתר של בלוטת יותרת התריס. פעילות יתר מסוג זה גורמת בתורה להזעת יתר.
מחלות כליה הנגרמות כתוצאה מסוכרת מובילות להצטברות של סוכר בדם עקב רמות אינסולין גבוהות. מצב בלתי מבוקר גורם לתרדמת סוכרתית. חולים הלוקים במחלת כליות מתקדמת נזקקים לטיפול תרופתי ממושך. שימוש בתרופות רבות גורם להזעת יתר כתופעת לוואי. לחץ דם נמוך בשל נטילת תרופות ומשקל יתר הם שני גורמים נוספים המובילים לייצור עודף של זיעה בקרב חולי כליות.
בעיות בלוטת התריס גורמות לבעיות בכליות והתוצאה היא הזעת יתר
שלב רביעי של אי ספיקת כליות, המאופיין בירידה דגולה של GFR כרוך מסיבוכים הנגרמים כתוצאה מהפגיעה בתפקוד הכליה. כליות אשר ניזוקו באופן חמור והזרחן אינו מופרש כראוי, ויטמין D אינו מומר לצורתו הפעילה בקלות. סידן זרחני מצטבר במחזור הדם, וחלה הפחתה בסידן חופשי בנוזל הדם.
היפוקלצמיה זו מעודדת את צמיחת בלוטות יותרת התריס ומגדילה את ייצור ההורמונים. חולים אלה לוקים בפעילות יתר של בלוטת יותרת התריס, מצב המגביר את הזעת היתר.
חשוב שתקבלו טיפול הולם לבעיות בכליות כדי להפסיק את הזעת היתר
מחלת כליות סופנית היא מחלה חשוכת מרפא. אבל ניתן לנקוט במספר דרכים כדי להאט את התקדמותה לשלביה המתקדמים. טיפול בזמן וטיפול מתאים מקטין את הופעת התסמינים האופיינים מחלה. טיפול שמרני ומסורתי כולל אמבטיות, קומפרסים חמים, חוקן כאמצעי טיפול טבעיים.
מטרת הטיפול הקונבנציונאלי במחלת כליות הוא למנוע או להאט הגורם המאיים על הכליות. שינויים באורח החיים ושמירה על רמות כולסטרול וערכים תקינים של סוכר בדם הן צעדים ראשונים כחלק מתהליך הטיפול. טיפול באנמיה, תוספי ויטמין D, דיאליזה או השתלת כליות, הם צעדים נוספים הנבחרים בהתאם למצבו הבריאותי של המטופל ובהתאם לחומרת מחלת הכליות.
אולי יעניין אותך גם: