תהליך ההזעה הוא אחד התהליכים הפיזיולוגיים החשובים בגופנו, אשר עוזר לוויסות טמפרטורת הגוף. הזיעה היא חומר נוזלי המופרש מבלוטות הזיעה אל העור במטרה לקרר אותו – מגע הנוזל עם עור הגוף גורמת לצינון הגוף ולהורדת הטמפרטורה שלו.
על כל שטח העור שלנו ניתן למצוא בלוטות זיעה רבות, כאשר קיימים אזורים בהם יש ריכוז גדול שלהם אל מול אזורים אחרים עם ריכוז נמוך.
כל זה לא משפיע על התהליך הפיזיולוגי החיוני של הפעלת בלוטות הזיעה וקירור הגוף, וכל הבלוטות פועלות בדרך כלל יחדיו על מנת לעזור בקירור הגוף, אשר בלעדיו היה לגופנו קשה מאוד לשרוד.
זיעה המופרשת מבלוטות אקריניות
בלוטות הזיעה האקריניות הן בלוטות זיעה העיקריות בגוף וניתן למצוא אותן על כל העור. הזיעה המופרשת מבלוטות הזיעה האקריניות היא זיעה נוזלית מאוד, המורכבת ממים ומלח (נתרן כלורי). התפקיד העיקרי של הבלוטות האקריניות הוא כמובן צינון הגוף, ואיבוד כמות גדולה של זיעה מבלוטות אלה יכול להוביל להתייבשות ואיבוד מלחים.
יש לציין שהזיעה המופרשת מבלוטות הזיעה האקריניות בדרך כלל לא נושאת ריח אופייני, הנוצר כתוצר פירוק חלבוני הזיעה על ידי חיידקים. מכיוון שבזיעה המופרשת מהבלוטות האקריניות אין חלבונים, חיידקים לא מפרקים אותה ולא מופק ריח רע.
זיעה המופרשת מבלוטות אפוקריניות
בלוטות הזיעה האפוקריניות הן בלוטות זיעה המצויות בתוך זקיק השערה ולכן אינן נמצאות בכל מקום בגוף. האיזורים העיקריים בהם ניתן למצוא בלוטות זיעה אפוקריניות הם בית השחי, המפשעה, סביב פי הטבעת ובמקומות נוספים. בעוד הבלוטות האקיניות אחראיות על קירור הגוף, הזיעה המופרשת מהבלוטות האפוקריניות היא בעלת תפקיד מינורי בתהליך קירור הגוף.
הזיעה המופרשת על ידי בלוטות הזיעה האפוקריניות היא זיעה בעלת מרקם חלבי, המכילה חלבון ושומן ובעלת ריח אופייני. הריח, הוא כאמור תוצר פירוק של חיידקים אשר מפרקים את החלבונים שבזיעה האפוקרינית. ולכן, על מנת להימנע מריח הזיעה הרע חשוב מאוד לשמור על היגיינה ולהשתמש בדאודורנטים אנטי-פרספירנטים אשר מונעים מהחיידקים לפרק את החלבון ובכך לא מאפשרים את יצירת הריח הרע.
מנגנון הפרשת הזיעה
השליטה בהפרשת הזיעה מתבצעת על ידי ההיפותלמוס (אחד ממרכיביו החשובים של המוח), אשר מקבל במנגנונים שונים ועל ידי נוירונים רגישים לחום מידע אודות חום הגוף. במידה וחום הגוף גבוה מדי, (כמו לדוגמא במהלך פעילות גופנית), ההיפותלמוס שולח מידע עצבי וגורם לבלוטות הזיעה להפריש זיעה על מנת לקרר את הגוף.
מנגנון נוסף הגורם להפרשת זיעה הוא על ידי הפעלת המערכת הסימפטתית. המערכת הסימפתטית, היא המערכת המופעלת במצבים של סטרס או חרדה, ותפקידה הוא לגייס את כל מערכות הגוף להתמודד עם הסטרס. זוהי מערכת המכונה גם "Fight or Flight" הגורמת לעליה בדופק ובלחץ הדם, הגברת הפרשת האדרנלין והורמונים מעוררים נוספים, הגברת טונוס השרירים ועוד מגוון פעולות אחרות שתפקידם להפוך את הגוף לדרוך יותר.
בין היתר, הפעלת המערכת הסימפטתית גורמת להפעלת בלוטות הזיעה ולהפרשת זיעה, ולכן, נפוץ מאוד להיתקל בהזעה במצבי סטרס או חרדה.
איבוד נוזלים ומלחים במהלך הזעה מוגברת
חשוב לזכור שהמים והמלחים המרכיבים את הזיעה יוצאים מתוך הרכב נוזלי הגוף שלנו, ולכן לאחר הזעה ממושכת רמת הנוזלים והמלחים בגופנו עלולה להיפגע. מצב זה מאפיין במיוחד חיילים בצבא במסעות ארוכים, רצי מרתון או מטיילים, וצורת ההופעה האופיינית ביותר של איבוד הנוזלים היא התייבשות.
מלבד זאת, הפרשת המלחים היוצאים מהגוף בזיעה עלולה גם כן לגרום לפגיעה במאזן האלקטרוליטים (כמו עודף או חסר בנתרן), ולכן הטיפול באיבוד הנוזלים חייב להיעשות בצורה מסודרת ונכונה.